פותחת הלבבות

פותחת הלבבות / ויקי לביא משל

 

פתחי את לבך, לכל איש ואישה

הרחיבי את המגירות שמונחות בו.

הביטי בהם, בכל הלבבות של בני האדם

הגדולים והבוגרים

ואט אט לכי אחורה בזמן,

עד שתראי את הלב הקטן שלהם כשהיו ילדים…

 

פתחי את ליבך, לכל איש ואישה

שהזמן הכהה עליהם את החושים ,

החושים הטבעיים שנולדו איתם.

הסתכלי על נפשם דרך העיניים המדברות,

הביטי במלוא אהבתך וחמלתך,

עד שתיגעי בשורש נשמתם, וסיפור חייהם ייפתח אליך

 

פתחי את ליבך, לכל איש ואישה

שזקוקים להילתך כדי לעבור את היום.

הביטי בציפור נפשם, המרצדת, המבולבלת,

הניחי חום ואהבה, שקט ורוח נחת.

ככה, מבלי שירגישו,

עד שיזכו לכמה רגעי מנוחה

ויניחו את הראש לשינה עמוקה

 

פתחי את ליבך , לכל איש ואישה

שתמיד ידעו שאצלך הדלת פתוחה.

כי אתך מותר לומר הכל ולהיות הכל.

כדי שייזכרו שיש להם מקום בעולם

שיודע לאסוף את הדמעות

ולנקות את הנשמה.

 

את, כל כך קל לך לפתוח לבבות

ואיך את מביטה על כל אחד במלוא תשומת הלב,

בחמלה והכלה, מקבלת אותו אל חיקך,

עד שהוא מרגיש שעכשיו הוא היחיד בעולמך.

לכי לך ילדה, פתחי עוד ועוד לבבות,

העולם זקוק לפותחי לבבות.

 

מהיום אקרא לך פותחת הלבבות…

 

השארת תגובה